קישורים פנימיים שעובדים – איך בונים מסלולים בין עמודים חשובים

תוכן העניינים

באתר של חנות מחשבים מתפרסם מדריך מקיף על חיבור מסך למחשב נייד. אנשים מגיעים אליו מגוגל, קוראים את ההסברים ומוצאים תשובה לשאלה שלהם. באותו אתר קיימת גם קטגוריה של תחנות עגינה, שחלק מהקוראים עשויים להזדקק לה. אבל הדרך היחידה להגיע אליה היא לפתוח את התפריט ולחפש בעצמם.

שני העמודים קיימים. הקשר ביניהם נשאר בראש של מי שמנהל את האתר.

זה המקום שבו מתחילה עבודה על קישורים פנימיים: לזהות מתי עמוד אחד מעורר שאלה שעמוד אחר יכול לענות עליה, וליצור ביניהם מעבר שימושי. לפעמים המעבר יוביל למוצר או לשירות. במקרים אחרים הוא יפנה להסבר, להשוואה או למדריך המשך.

כדי לתכנן את המעברים האלה, כדאי להתחיל דווקא מהסוף: לבחור עמוד שחשוב להגיע אליו, ואז לבדוק מאיפה נכון להוביל אליו.

מתחילים בעמוד היעד ובסיבה להגיע אליו

לפני שמוסיפים קישורים, צריך להחליט אילו עמודים ראויים לתשומת לב. אלה יכולים להיות שירות מרכזי, קטגוריית מוצרים פעילה או מדריך יסוד שנותן מענה לשאלה שחוזרת אצל הקוראים.

נמשיך עם חנות המחשבים. נניח שעמוד היעד הוא קטגוריית תחנות עגינה למחשבים ניידים. יש לה ערך עסקי, אבל זה לבדו לא מספיק כדי להצדיק קישור מכל מאמר באתר.

צריך לבדוק גם מה מחכה למבקר: האם העמוד עוזר להבחין בין האפשרויות? האם הוא מסביר למי הן מתאימות? האם המידע מעודכן, והאם אפשר להתקדם ממנו לבחירה?

אם העמוד דל או מבלבל, עדיף לתקן אותו לפני שמרחיבים את הדרכים אליו. קישור שמבטיח עזרה צריך להוביל למקום שמספק אותה.

אפשר לנסח את תפקידו של עמוד היעד במשפט אחד: מי אמור להגיע לכאן, ובאיזו שאלה העמוד יעזור לו? המשפט הזה יהיה מסנן ההחלטות בהמשך.

הולכים לאחור אל העמודים שבהם הצורך מתעורר

עכשיו מחפשים באתר נקודות כניסה מתאימות. כדאי להתחיל בעמודים שכבר מקבלים ביקורים ועוסקים בצורך קרוב, לצד עמודי קטגוריה ומדריכי יסוד שהקוראים משתמשים בהם כדי להתמצא.

חיפוש של הביטוי „תחנת עגינה” בתכנים הקיימים עשוי למצוא הזדמנויות, אבל הוא יפספס מאמרים שבהם הצורך מתואר במילים אחרות. למשל, כתבה על שולחן עבודה עמוס בכבלים או מדריך לחיבור כמה אביזרים למחשב.

בדוגמה שלנו, המיפוי יכול להיראות כך:

עמוד מקור אפשרי	הרגע שבו מתעורר צורך נוסף	המשך מתאים
מדריך לחיבור מסך למחשב נייד	הקורא רוצה לחבר גם אביזרים נוספים	הסבר על בחירת תחנת עגינה
מדריך לסידור עמדת עבודה	הדיון מגיע לחיבורים ולניתוק המחשב בסוף היום	קטגוריית תחנות עגינה, אם היא מספקת מידע לבחירה
הסבר על הבדלים בין חיבורי USB-C	הקורא צריך לבדוק התאמה לציוד שלו	מדריך תאימות לפני מעבר למוצרים

הטבלה גם חושפת מתי עמוד מסחרי אינו התחנה הבאה המתאימה. קורא שעדיין לא יודע מה מתאים למחשב שלו עשוי להזדקק להסבר נוסף לפני שיראה רשימת מוצרים.

לעיתים כדאי ליצור את החיבור מתוך מדריך ותיק שכבר מושך קהל מתאים, במקום להמתין לפרסום כתבה חדשה. זו גם הזדמנות לעדכן מידע שהתיישן ולוודא שהפסקה המקשרת עדיין שימושית.

מה הופך עמוד למקור קישור מתאים?

נתוני תנועה הם שיקול, לצד הקשר תוכני והמיקום של העמוד בתוך האתר. עמוד מרכזי שאליו מובילים מסלולי ניווט רבים יכול לפתוח גישה לתוכן שקשה להגיע אליו כיום.

גם מנועי חיפוש משתמשים בקשרים בין עמודים כדי להעריך את המבנה ואת החשיבות היחסית שלהם באתר. עם זאת, ספירת קישורים לבדה אינה תוכנית עבודה. אלף הופעות של אותו קישור בפוטר לא אומרות שנוצרו אלף הזדמנויות שונות לעזור לקורא.

עדיף לבחון את העמודים המקשרים עצמם: מי מגיע אליהם, מה הוא מחפש שם, והאם ההפניה משרתת את אותו צורך.

בוחרים את רגע הקישור ואת המילים שמובילות אליו

אחרי שנבחר עמוד מקור, צריך למצוא בתוכו את המקום שבו הקישור מועיל. פסקה שמסבירה בעיה יכולה להציע המשך בדיוק כשהקורא שואל איך לפתור אותה.

למשל, במדריך לחיבור מסך אפשר לכתוב:

„אם אתם מחברים למחשב גם מסך, מקלדת ואביזרים נוספים, כדאי לבדוק התאמה של תחנת עגינה למחשב הנייד.”

במשפט כזה אפשר לקשר את המילים „התאמה של תחנת עגינה למחשב הנייד” למדריך שמתייחס להתאמה. אם היעד הוא קטגוריית מוצרים, צריך לנסח את המשפט בהתאם, בלי להבטיח בדיקת התאמה שאינה קיימת שם.

טקסט הקישור, המכונה אנקור, יוצר ציפייה. „השוואת פתרונות” מבטיח השוואה. „מחירים” מבטיח מידע על עלויות. „מדריך התקנה” מבטיח הוראות. כשהעמוד שנפתח אינו מספק את הדבר שהובטח, המסלול מאבד מהערך שלו.

גם בהנחיות להנגשת תוכני אתרים המופיעות באתר איגוד האינטרנט הישראלי מודגש שמטרת הקישור צריכה להיות ניתנת להבנה מתוך הטקסט שלו או מתוך ההקשר שבו הוא מופיע. ניסוח תיאורי עוזר לקורא להחליט אם כדאי לו לפתוח את העמוד הבא.

אין צורך לשתול בכל פעם בדיוק את אותו ביטוי. ההקשר יכול להצדיק ניסוחים שונים, כל עוד הם מתארים נאמנה את היעד. באותה מידה, אין סיבה לגוון בכוח אנקור שכבר מנוסח היטב.

מתי עדיף לוותר על הקישור?

לפעמים מופיעה בטקסט מילה שמתאימה לעמוד אחר, אבל אין צורך אמיתי לעבור אליו. אזכור אגבי של מחשב נייד בתוך כתבה על הרגלי עבודה לא בהכרח מצדיק קישור לקטגוריית מחשבים.

אפשר לבדוק זאת באמצעות שאלה פשוטה: איזה מידע חסר לקורא בנקודה הזאת, והאם עמוד היעד משלים אותו?

אם אין תשובה טובה, אפשר להשאיר את המשפט ללא קישור. גם כמה קישורים צפופים באותה פסקה עלולים להקשות על הבחירה ולהפריע לקריאה. הכמות צריכה להיגזר מהתוכן ומהמשימה של העמוד.

מאתרים את המקומות שבהם המסלול נקטע

אחרי תכנון הקישורים מגיעה בדיקת המציאות: האם אפשר להגיע לעמודים החשובים דרך האתר עצמו?

עמוד יתום הוא עמוד שאין אליו מסלול דרך הקישורים הפנימיים של האתר. הוא עשוי עדיין לקבל כניסות מגוגל, מניוזלטר או מקישור חיצוני. לכן, עצם קיומה של תנועה אינו מוכיח שהוא מחובר היטב לשאר התוכן.

כדי לאתר מועמדים כאלה, משווים בין הכתובות שנמצאו בסריקה המתחילה בעמוד הבית לבין מקורות נוספים, כמו מפת האתר, מערכת הניהול ונתוני Search Console.

פער בין הרשימות מחייב בדיקה. לפעמים מדובר בעמוד יתום, ולפעמים הסורק לא הגיע אליו בגלל הגדרות הסריקה, חסימה או אופן יצירת הקישורים. גם הופעה במפת XML אינה מספקת למבקר מסלול ניווט בתוך האתר.

לפעמים הקישור קיים, אבל הדרך כבר השתנתה

כתובת ישנה יכולה להפנות לעמוד אחר, קישור עשוי להישבר אחרי שינוי מבנה, וכרטיס כתבה שנראה לחיץ עלול להיות מיושם בצורה שמנוע החיפוש מתקשה לחלץ ממנה כתובת.

בבדיקה טכנית מוודאים שהקישור כולל כתובת יעד תקינה, שהעמוד נפתח ושהתוכן שאליו מגיעים תואם להבטחה. אחרי שינוי כתובות, כדאי לעדכן קישורים פנימיים ישירות ליעד הסופי. זה אחד הנושאים שצריך לכלול גם בתכנון מעבר לאתר חדש.

לצד הבדיקה הטכנית, פותחים את העמוד במובייל. קישור שהצבע שלו כמעט זהה לטקסט הרגיל, או רכיב שקשה להפעיל במסך קטן, עשויים להיות תקינים בקוד אך קשים לשימוש.

מגיעים ליעד ובודקים מה אפשר לעשות משם

נחזור למבקר שהגיע מהמדריך על חיבור מסך לקטגוריית תחנות העגינה. האם הוא יכול עכשיו לבחור? האם הוא צריך הסבר נוסף? האם יש בעמוד דרך נוחה לבדוק את הפרטים החסרים?

אין צורך להוביל כל קורא דרך אותו רצף. חלק מהמבקרים מוכנים לפעולה, אחרים עדיין משווים, ואחרים קיבלו תשובה מלאה במאמר הראשון. תכנון טוב נותן להם אפשרויות שמתאימות לשלב שבו הם נמצאים.

לכן, גם המדידה צריכה להתייחס למטרה. אם הוגדרה מדידת הקלקות פנימיות, אפשר לבדוק האם משתמשים בקישור ולאן ממשיכים לאחר מכן. אבל הקלקות הן רק חלק מהתמונה: בעמוד מסחרי מעניינת גם הפעולה שהתבצעה, ובמדריך מעניינת היכולת למצוא תשובה בלי להסתובב בין עמודים דומים.

לסבב עבודה ראשון, אפשר לבחור עמוד יעד אחד וכמה עמודי מקור מתאימים. מעדכנים את המעברים, בודקים אותם ומתעדים מה השתנה. כך אפשר ללמוד מהתוצאה לפני שמרחיבים את העבודה לכל האתר.

מבחן הקישור נשאר פשוט: כשהקורא מגיע אליו, הוא יודע מה מחכה מעבר לו — וכשהוא לוחץ, הוא מקבל את מה שהובטח.